שלום ציקי 20.11.2019
אני רוצה לסכם את תהליך הקואצ'ינג שעברתי אתך והסיכום שאני מעלה על הכתב, מדגיש ומחזק אותי מאד, כשאני קוראת אותו שוב ושוב.
"ציקי עזר לך, לצאת מהבור שהיית בו". זה מה שאמרה לי החברה הכי טובה שלי, כשסיפרתי שסיימנו את הפגישות. אני מודה שהייתי מופתעת, שהצעת לי במפגש האחרון לסיים את תהליך האימון ושאתה חושב שהשגתי את רוב המטרות שהצבתי לעצמי, בזמן קצר יחסית . אני באמת מרגישה הרבה יותר מחוזקת עכשיו ומה שהייתי צריכה באמת, זה מישהו שיאמין בי, ביכולות שלי כאשת מקצוע, זה שיאמר ויעזור לי לראות שאני שווה, ושאני מסוגלת ושאני בעלת ערכים אנושיים חשובים. המשבר שחוויתי לפני שהגעתי אליך, מוטט פתאום את כל מה שידעתי על עצמי. אני יודעת שזיהית מהר מאד, שזה משבר חולף, ושהוא לא באמת מנהל אותי. העובדה שבתקופה הזו המשכתי להתנהל נכון בעבודה, להמשיך בפרויקטים שלי ולהתקבל ללימודים. ואתמול אף הודיעו לי סופית שאני מקבלת את התפקיד לשנה הבאה. אני כל כך שמחה שצדקת. אני באמת שווה!
ביום ראשון האחרון, הודיע לי גם המטפל שנמשיך להיפגש פעם בשבוע וגם רק אם אני מרגישה שאני שצריכה. מבחינתו השיפור שעברתי ברמה הבריאותית מושפע מהיכולת שלי לקבל את עצמי ולהבין כמה אני שווה ואיכותית כאדם וכאשה. נהדר!
במפגש האחרון דיברנו על ה"שדים" שלי: הבית, ההוצאות, ההכנסות וכל הנלווים לזה. הרגשתי פתאום שאין לי באמת התנגדות לעסוק בזה. ואני חייבת להתמודד עם זה. יצאתי בהחלטה ממוקדת, שאני צריכה להימנע מהוצאות מיותרות ויחד סימנו אותן בטבלת האקסל, ולמצוא דרך להגדיל את ההכנסות שלי. העבודה החדשה כבר תוסיף לי למשכורת כמה ימי הדרכה באופן קבוע . כמו כן, והחלטתי, שאני צריכה לחפש מלגת ללימודים בשנה הבאה וכבר התחלתי לחפש מקורות. אני מאוד גאה בעצמי שאני ממשיכה לעבוד בעבודה שאני נהנית בה (תמיד אני יכולה לחזור למשרה מלאה במשרד) ותוך כדי כך, יכולה להתפתח וללמוד.
סיימתי היום את העבודה האינטנסיבית ואני לקראת חודש אוגוסט. מאחלת לעצמי אתגרים חדשים, מנוחה, זמן לספר טוב, ניקיון (חלונות- אולי אפרגן לעצמי מישהי שתנקה אותם), ובריאות.
