סיכום תהליך האימון.
שלום ציקי
אני מרגיש ויודע שבתהליך האימון אתך, קיבלתי כלים מועילים, כיצד להתמודד טוב יותר עם תהליכי קבלת החלטות שלי, שבדרך כלל היו מלווים אצלי בהתלבטויות רבות, רבות מדי. תהליך האימון, גם סייע לי להשלים טוב יותר עם העובדה שאני הוא מי שאני, ולא אדם אחר – אותה דמות אידאלית של עצמך שתמיד היית רוצה להיות, אולם אף פעם לא תהיה (ואולי גם לא כדאי לך להיות).
מסר חשוב שקיבלתי ממך שוב ושוב הוא שאני יודע מי אני, מהם הערכים שלי, ובעיקר מה אני שווה. אני יודע שאני שווה ולכן לא צריך להטריד אותי מה אחרים חושבים עלי, גם אם אני יודע (ולא תמיד אני יודע, אלא הרבה פעמים רק משער) שאנשים אחרים חושבים דברים שליליים לגבי. זוהי נקודה חשובה, שקשה לדבוק ולהתמיד בה כל העת, אולם חשוב להתמיד בניסיונות לעשות כן. דרך טובה לחזור לתחושת הערך העצמי שלך היא לשאוב אותה מתוך זיכרון חיובי, בו היא נבנתה. בחרתי למשל את אותו התרגול ב "אינפי" בשנה הראשונה של הלימודים כמקום ממנו אני שואב את תחושת הערך העצמי שלי, ויש גם מקומות נוספים. חשוב גם להבין שהמציאות (מה אחרים חושבים לגבי) אינה כה "נוראית" כפי שלפעמים אנו מציירים אותה בדמיוננו.
בזוגיות – שהיא מאוד חשובה לי – אני חושב שדברים משתפרים, כתוצאת-לוואי של הדברים האחרים עליהם עבדנו. אני חושב שאם אדם הוא שלם עם עצמו ועם הבחירות שהוא עושה בחיים, אז הדבר מתבטא ביציבות גדולה יותר בקשר הזוגי, ובביטחון של בת הזוג בו ובקשר. אני חש שהצד שלי בקשר הזוגי, התייצב מאוד בחודשים האחרונים, בזכות העבודה אתך. הייתי רוצה שגם הצד שלה יתייצב עוד; אני שמח שנושאים אלו נמצאים אצלה במודעות והיא אף נרשמה לייעוץ מקצועי במקום בו עשתה זאת בעבר (עוד פרטים בע"פ).
לגבי הדוקטורט – כפי שכבר דיברנו לא פעם, זוהי שאלה מסובכת, המורכבת מרשימה ארוכה של שאלות שאינן פשוטות, שעיקרן "מה הייתי רוצה לעשות בחיים" ו"מה חשוב לי בחיים". עתה, משרכשתי כלים כיצד להתמודד עם הבעיות האחרות שהוצגו, אני מאמין שיהיה לי קל הרבה יותר להתמודד עם בעיית הדוקטורט, לחלק אותה לבעיות יותר קטנות, ולהתמודד עם כל אחת מהן בצורה יותר טובה. אולי אפילו אמצא עצמי יום אחד בכיוון אחר בחיים, שאולי לא כולל המשך לימודים אקדמיים, לך תדע…
אשמח להיפגש אתך ולטפל בנושא זה (ואולי גם אחרים) שוב בעתיד, אולי בעוד כמה חודשים. להתעדכן, ואולי גם להמשיך בתהליך, אם יהיה צורך בכך.
רציתי מאוד להודות לך על הסיוע ועל ההקשבה הרבה שהקשבת לי. בכל פעם שהייתה לי אינטראקציה אתך, הרגשתי שאתה שם במלוא הקשב, מקשיב לי ומנסה להבין אותי, עוזר לי לשאול את עצמי את השאלות הנכונות, גם אם לפעמים התשובה להן (שהייתה בתוכי) לא הייתה נעימה לי. עזרת לי להתמודד עם עצמי ועם רצונותיי, להיות יותר שלם עם מי שאני, על חסרונותיי, ולהבין טוב יותר, שבדומה לכל אדם גם אני לא מושלם, וזה לגמרי בסדר. עזרת לי ללמוד איך לקבל את ההחלטות שלי בעצמי, עבור עצמי, באופן הטוב ביותר בשבילי – בשבילי, ולא בשביל אף אחד אחר. עדיין יש לי לא מעט דברים ללמוד, ובעיקר לתרגל. אך העתיד נראה מבטיח, ובמידה לא מבוטלת בזכותך, תודה לך.
שרון
